1. פגמים פני השטח של שכבת הציפוי
חרירים/חריצים: חורים זעירים או בליטות גרגירים מופיעים על פני שכבת הציפוי, בעיקר עקב זיהום פני השטח של המצע, זיהומים בתמיסת הציפוי או צפיפות זרם חריגה.
שלפוחיות/קילוף: הידבקות לא מספקת בין שכבת הציפוי למצע, לרוב עקב טיפול מקדים-לא שלם (כגון אי הסרת כתמי שמן) או מתח מוגזם בשכבת הציפוי.
שריפה: שכבת הציפוי מחוספסת ומושחרת, הנגרמת כתוצאה מזרם יתר או טמפרטורה גבוהה.
2. ליקויי ביצועים של שכבת הציפוי
קשיות לא מספקת: הקשיות של שכבת הציפוי אינה עומדת בתקן (למשל, כרום קשיח דורש יותר מ-800HV או שווה לו), אולי בגלל הרכב תמיסת ציפוי לא תקין או טיפול בחום לא תקין.
עמידות לקורוזיה ירודה: חלודה מתרחשת לאחר בדיקת התזת מלח, הקשורה לנקבוביות גבוהה או לעובי לא מספיק של שכבת הציפוי.
3. ליקויי אחידות של שכבת הציפוי
ציפוי לא אחיד/הבדל צבע: ברק לא עקבי של שכבת הציפוי, עקב חלוקת זרם לא אחידה או ערבוב לא מספיק של תמיסת הציפוי.
עובי לא אחיד: הציפוי המקומי דק מדי או חסר, קשור לשיטת הרכבה לא נכונה או מוליכות האנודה ירודה.
4. ליקויים תפקודיים
נקבוביות גבוהה: משפיע על ביצועי האיטום או-הנגד קורוזיה, המחייב זיהוי באמצעות שיטת נייר הסינון או בדיקת כלוריד ברזל.
סדקים: שכבת הציפוי שבירה, אולי בגלל זיהומים אורגניים מוגזמים בשכבת הניקל או עובי יתר של שכבת הכרום.
